פסק-דין בתיק ת"א 8923-08-09

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נתניה
8923-08-09
7.7.2013
בפני :
סמדר קולנדר-אברמוביץ

- נגד -
:
אליהו מדר
עו"ד רענן
:
יצחק זכריה
פסק-דין

1.      תביעת לקוח כנגד עורך דינו. הנתבע, עו"ד יצחק זכריה ייצג את התובע, אליהו מדר במספר עניינים משפטיים.  לטענתו התובע מעל בכספיו וייצג אותו ברשלנות. משכך הגיש תביעתו בסך 396,872 ש"ח.

2.      טענות התובע:

הנתבע ייצג את התובע בבוררות בינו לבין אדם בשם ציון חיים. בסיום הבוררות נפסקו לטובתו סכומים שונים. הנתבע גבה את החוב, בסך 19,300 ש"ח ממר חיים אולם לא העבירו לתובע. על כן ביקש לחייבו להשיב סכום זה.

כן ביקש לחייבו להשיב סכומים ששילם לעו"ד שי פרידמן שפעל מטעמו לגביית החוב, סך של 2741 ש"ח.

כן ייצג הנתבע את התובע בתביעה שהוגשה נגד התובע על ידי מר חנניה וענונו.  בהסכמת הצדדים התיק הועבר לבוררות. הנתבע לא יידע את התובע כאשר קיבל את פסק הבוררות שניתן ביום 13.5.08, ועל זכותו להגיש בקשה לביטול הפסק. על כן ניתן ביום 6.10.08 פסק דין בו אושר פסק הבוררות בהעדרו. לאחר מכן הוגש כנגד התובע פסק הדין להוצאה לפועל בסך של 302,086 ש"ח. משכך נתבע אף סכום זה מהנתבע שכן לטענת התובע הנתבע פעל ברשלנות בכל הנוגע לייצוגו בתביעה זו.

עוד נתבע סך של 50,000 ש"ח בגין עוגמת נפש.

3.      טענות הנתבע:

באשר  לתביעת ציון חיים, נפסק לטובת התובע ביום 14.6.01 סך של 23,172 ש"ח. הנתבע החל בפעולות לגביית החוב. סוכם עם התובע שמאחר והתובע נותר חייב לנתבע סכומים בגין ייצוגו בתיקים אחרים, אזי סכום הגביה ישמש על חשבון חובות שכר הטרחה של התובע לנתבע בכלל.  הנתבע העביר לעו"ד זליקוביץ את הגביה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.  ביום 5.2.04 העבירה עו"ד זליקוביץ לנתבע סך של 19,300 ש"ח וסכום זה נזקף לזכות התובע והופחת מכלל החוב שהתובע נותר חייב לנתבע. כן הוצאה חשבונית מס. (נספח ג' לכתב ההגנה). התובע ידע במדויק כמה כסף נגבה ממר חיים.

הנתבע שימש בהסכמת התובע כבורר בסכסוך נוסף שהיה לתובע, כאשר אף הצד השני נתן הסכמתו. לאחר שהנתבע נתן את פסק הבוררות, שלא היה לרוחו של התובע,  ביקש התובע לנתק את כל הקשרים עימו ועל כן ביום 16.10.06 הם חתמו על הסכם המסיים את כל מערכת היחסים ביניהם.

באשר לתביעת חנניה וענונו,  ההליך נמשך כשמונה שנים במסגרתן הוא ניהל ההליך מטעם התובע בתחילה בבית המשפט ולאחר מכן בבוררות.  מאחר ותיק זה הגיע לשלב הסיכומים בשאלת האחריות לאחר שנחתם הסכם הפסקת הייצוג, ביקש התובע מהנתבע להגיש סיכומים רק בשאלת האחריות למרות שסיים כבר תפקידו. הוא הגיש הסיכומים אשר בשל טעות לא הועברו לבורר. לאחר מכן הועברו לבורר והבורר נתן פסק בוררות. לא ניתן היה לאתר התובע שבחר להתעלם מהודעות וטלפונים ועל כן לקח לנתבע זמן רב עד שהצליח לאתרו ולא ניתן היה למסור לו את מסמכי הבוררות. כן לא כל סיכוי לבטל את פסק הבורר שניתן על סמך עדויות הצדדים בשאלת האחריות כאשר לענין גובה הנזק פסק הבורר בהתאם למומחיותו.

4.      הוברר שהתובע אף הגיש תלונה ללשכת עורכי הדין כנגד הנתבע בגין מעשים אלה, וביום 23.11.11 ניתנה הכרעת דין כנגדו בבית הדין המשמעתי. בהמשך הוגש ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי.

5.      הצדדים הסכימו לסכם טענותיהם בהסתמך על כל החומר המצוי בתיק בית המשפט וכן להגיש מסמכים והחלטות מההליך המשמעתי שנוהל כנגד הנתבע.

6.      דיון משפטי:

האם פעל הנתבע שלא כדין בכל הנוגע לכספים שהתקבלו בתביעת ציון חיים?

בהכרעת הדין נקבע בענין זה שאומנם הנתבע הודה שלא היה סיכום שכר טרחה בכתב המאפשר לו לגבות את הכספים על חשבון שכר הטרחה המוסכם, אולם היה סיכום בעל פה המאפשר לו לעשות כן.  שכר הטרחה שנקבע בין הצדדים באשר להליך זה היה 7500 דולר (הוצג הסכם שכר הטרחה בבית הדין כנספח א'). התובע כך נקבע לא הכחיש הסכם זה. בית הדין לא קיבל טענת התובע שלא היה עליו חיוב לשלם את הסך של 7500 דולר (ראה סעיף 73 להכרעת הדין). 

התובע כך הוכח חתם לנתבע על יפוי כח לפעול בהוצאה לפועל לגביית חוב ציון חיים. (ת' 30 שם), משכך נקבע שניתנה לנתבע הרשאה כדין לפעול במסגרת הליכי הוצאה לפועל לגביית החוב. עם זאת נקבע בהכרעת הדין שהנתבע לא המציא לתובע כל דיווח על גביית הכספים וזאת בניגוד להוראות סעיפים 40 ו- 42 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ז - 1986. משכך הורשע הנתבע בעבירות של הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, עבירות של אי דווח על פקדונות, עבירות של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע, עבירות של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע.

7.      האם יכול היה הנתבע לזקוף הכספים שגבה במסגרת ההוצאה לפועל לטובת חוב שכר טרחה?

הנתבע טען להסכמה בעל פה של התובע לכך. מאחר ולא נשמעו עדויות בתיק זה, אזי לא נסתרה טענה זו. כן לא הוכח בפני כלל ועיקר שהתובע שילם את שכר טרחתו של הנתבע  כפי שנקבע - סך של 7500 דולר בגין הטפול בתיק זה, ומכאן ולאור הסכמת הצדדים מדוע שלא ישולם לנתבע שכרו כפי שהוסכם? לא קיבלתי כל הסבר לכך מהתובע ומשכך איני סבורה שהתובע  לא יכול היה לגבות המגיע לו כשכר טרחה וכפי שהוסכם בעל פה בין הצדדים.

8.      העובדה שנקבע בהכרעת הדין שהנתבע לא פעל בהתאם לכללי האתיקה כאשר לא הודיע על גבית הכספים לתובע, אינה משנה מסקנתי זו, שכן בהתאם לחוק ולהסכמת הצדדים בעל פה יכול היה הנתבע לזקוף כספים שנגבו בתיק ההוצאה לפועל כחוב שכר טרחה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>